גירושי היי טק

הבעייתיות הקשה ביותר שעומדת בפני בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לגירושי היי טק, היא הניסיון לחשב את ערכם האמיתי של סטארט-אפים-קרי פיתוח ייחודי של מוצר/תוכנה מתחום ההיי טק.

לדוגמא : פלוני אשר עמל על סטארט-אפ במשך חמש שנים, חי מחסכונותיו וממרדף אחרי כספי תמיכות וקרנות. כעבור כחמש שנים פוגש האיש את אהובת ליבו, והם מתחתנים.

כעבור מספר שנים מבשיל הסטארט-אפ ונמכר במיליונים, אך אז עולים היחסים בין בני הזוג על שרטון, והם מתגרשים. במצב שכזה מתעוררת בעיה משפטית מורכבת: האם הסטארט-אפ שלא היה שווה הרבה לפני הנישואין, ואשר נמכר במיליונים אחרי הנישואין – אמור להתחלק שווה בשווה בין בני הזוג בזמן גירושיהם?

אחד העקרונות בחלוקת רכוש הוא ,כי 'מה שהיה לפני הנישואין הוא שלך, ומה שנהיה לאחריהם – שלכם., ואולם הפסיקה של בתי המשפט מדברת על כלל לפיו אם מדובר בתקופת נישואין מאד קצרה, עד כ-5 שנים, קיימת אפשרות שבית המשפט יפסוק שלא לערוך כלל חלוקת רכוש, היינו מפאת חוסר צדק משווע אשר יווצר במקרה דנן יש סבירות גבוהה כי בתי המשפט ייטו שלא לחלק את הפירות מהסטארט אפ של הבעל באופן שווה לאישה.

במקרה בו הנישואים ארוכים יותר, יזדקק בית המשפט להערכה חשבונאית מורכבת על מנת לפסוק בשאלה זו. באופן גס יחלק בית המשפט את ערכו הכולל של הסטארט-אפ במספר השנים מתחילתו ועד לגירושים, ואז יכפיל זאת במספר שנות הנישואין בפועל. בכך למעשה יבוטא הרכוש המשותף הקיים בנכס – והוא יחולק שווה בשווה בין בני הזוג.

אנשי היי טק רבים סובלים מימי עבודה אינסופיים, שאמנם שכרם בצידם, אך הם מביאים עמם גם מעט מאד זמן פנוי. מציאות זו כופה על רבים מאנשי ההיי טק להשקיע את כספם בנכסים נזילים, שערכם זמני ומשתנה. בדרך כלל אנשי ההייטק ממעטים לרכוש נדלן,הם יעדיפו משהו הרבה יותר נזיל, וחסכוני בטיפול – כמו ני"ע.

במקרה של גירושים הופכים נכסים אלה לבעייתיים מאד לחלוקה. נכסים אלה יכולים לשקף יום אחד ערך של מאות אלפי שקלים, וביום אחר עלולים לאבד מערכם בצורה חדה.

על מנת למנוע מצב סבוך שכזה יש אפשרות להחליט על חלוקת הנכסים הנזילים בעת חתימת הסכם הגירושין, אך לבצע אותה בפועל רק בעת מימוש הנכס. אומנם זה יגרור מצב של קשר בין בני הזוג אף לאחר הגירושין, אולם הפן הכלכלי כאן בעל משמעות גבוהה יותר מאחר ויכול להיווצר חוסר צדק משווע .

מוניטין אישי
אנשי היי טק הם "סחורה לוהטת" לא רק בישראל, אלא בעולם כולו, וחלק גדול מערכם נמדד בשמם ובמוניטין המכובד אותם צברו. מוניטין שנצברו לבעלי מקצועות חופשיים נחשבים לזכות קניינית ומכאן מתייחסים אליהם כאל נכס כלכלי לכל דבר. המוניטין נצבר באמצעות השקעה של מאמץ, עבודה קשה, זמן, כסף וכו', ואלה מוגדרים כנכסי שיתוף בתוך המשפחה, ומכאן שגם את פירות המאמץ והמוניטין שהושגו, יש לראות כנכס משותף למשפחה.

מזונות ילדי היי טק
כיום מציב בית המשפט בישראל רף מינימום למזונות ילד אשר עומדים על 1250 ₪ לחודש לפני הוצאות מדור, הוצאות לימודים והוצאות רפואיות חריגות.

בית המשפט יקבע על פי רוב את סכום המזונות לפי משכורתו של הבעל המתגרש ולפי שווי נכסיו בעת הגירושין.

מזונות אשת הייטק
בהתאם להלכה היהודית הבעל חייב בפרנסת אשתו כל עוד הם לא מתגרשים ולא ניתן גט. סכומים אלה שיעביר הבעל לאשתו נקראים 'מזונות אישה'. הבעל מחויב לשמור על רמת חייה של האישה אליה הורגלה עוד בטרם פרץ המשבר ביניהם. כשהאישה איננה עובדת מחוץ לבית, או שמקור ההכנסה העיקרי של בני הזוג מגיע מעבודתו של הבעל, אין הוא יכול להסתפק בטענה כי "די לה במעשי ידיה". על כן בנושא זה קיימות שאיפות וטקטיקות נוגדות בין בני הזוג. האישה המגורשת תרצה לקבל במשך תקופה ארוכה ככל הניתן את מזונות האישה, ובסכומים גבוהים ככל שתשיג, בעוד הבעל המתגרש ישאף לצמצם את הסכומים ואת התקופה. במצב בו רמת החיים גבוהה, כיאה למשפחות היי טק רבות, קיים אינטרס ברור של האישה להשהות כמה שיותר את מתן הגט. לבעל במקרה זה לא נותרות הרבה אופציות, אלא לפעול להשגת ראיות אשר תשמשנה אותו לטעון בפני בית הדין הרבני כי מדובר באישה מורדת שדינה להיות מגורשת, ולזרז את תהליך מתן הגט בביה"ד הרבני במהירות האפשרית.

המידע המפורט אינו מהווה ייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להיוועץ בעורך דין לפני כל פעולה