חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך-מהי? יתרונות וחסרונות!

חזקת הגיל הרך מתעוררת בעיקר בסכסוכי משמורת בהליכי גירושין בין בני זוג כאשר החזקה קובעת כי משמורת על ילדים עד גיל 6 יש לפסוק אצל האם.

חזקת הגיל הרך ניתנת לסטירה בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת כדוגמת:

מחלת נפש אצל האם,ו/או אי כשירות אחרת שתמצא ותמנע מהאם לגדל את ילדיה בצורה ראויה.
ניתן למצוא חסרונות ויתרונות ליישום חזקת הגיל הרך:

חסרונות לחזקת הגיל הרך:

  • פגיעה בשיוויון=יש לנו שני הורים טובים, מדוע להעדיף האם על פני האב, רעיון השיוויון מאד נפוץ היום ולא צריכה להיות חזקה שכזו. חזקה זו לא קובעת רק את המשמורת עד גיל 6, הלכה למעשה זה קבע גם לגבי השנים הבאות היכן תהיה המשמורת לגבי שאר השנים.
  • ישנם מקרים רבים שאולי האב הנו משמורן יותר טוב מהאם, מעין מאזן של 51% לטובת האיש או האישה, כאמור זו תיאוריה בלבד אך על כל פנים אם הנטיה תהיה לפסוק לטובת האב ,נפסוק לטובתו.
  • שרירותיות בקביעת גיל 6= מדוע לא גיל אחר?
  • יש אמהות שלא רוצות להיות משמורניות, זה מפריע להן, בא החוק ואומר תמסרו הילדים לאם עד גיל 6 לפחות.
  • תחושה של אפליה-חזקה זו גורמת אצל גברים להרגשה של אפליה.
  • נשים כיום יותר עסוקות מחוץ לבית, מרוויחות יותר ויש תפיסה מפותחת יותר שהגבר משתתף בטיפול בילדים ושינוי זה מצריך התייחסות אחרת לחזקת הגיל הרך.
יתרונות חזקת הגיל הרך:
  1. המציאות היא שבחיים היומיומים מתנהלים העניינים שהמשמורת נמצאת אצל האם. הגבר פחות נוח לו, רוצה לעבוד. הרבה פעמים האב יודע שטוב שהמשמורת אצל האם מאחר ואצלה הילדים יגדלו בצורה טובה יותר.
  2. אין ספק שילד רך מאד זקוק לאמו יותר מאשר לאביו-בשנה עד השלוש שנים הראשונות.
  3. החזקה הזו הולמת את ההלכה היהודית ששם עד גיל 6 בן ובת אצל האם ולאחר מכן הבת אצל האם, הבן אצל האב-האב צריך ללמד את בנו תורה.הבן זקוק גם לדמות הורית-אבהית.

החזקה הנה מוגבלת בשני דברים

הן בגיל והן בכך שניתן לסטור אותה, בהתדיינות במשמורת על בתי המשפט להתחשב ברצונות של האב, בתפיסות של השוויון ותחושת הקיפוח וכו..

אין היום מחלוקת שחשוב לילד לפחות לבן שיהיה לו קשר יציב וטוב עם האב-הדמות הגברית

ולכן יש להתחשב כאשר עוסקים בשאלת המשמורת לפני גיל 6 וכן אחרי.

כאשר האם הכשילה את סדרי הראיה

הזהיר כב' השופט שווילי על העברת המשמורת לאב באם יימשך המצב-לעיתים עובד,לעיתים לא-יש לכך אפקטיביות מסויימת.

סדרי הראיה במידת האפשר יהיו נרחבים עם האב רוצה בכך כמובן גם מבלי להגיע למשמורת משותפת.

נכון לשנת 2006 -כיום ישנו 92% של ילדים שחיים עם שני ההורים

קרי 8% חיים במשפחות חד הוריות.

נכון לשנת 2004 גרים עם האמא 97% ילדים שחיים במשפחות חד הוריות.

בתחילת המאה ה- 19 נקבע הרעיון של חזקת הגיל הרך-קרי עד גיל 6 עם האם

התפיסה הוחלפה ברוב מדינות המערב, בבריטניה –בוטלה חזקה זו. בישראל –עד היום קיימת החזקה.

אוסטרליה, ניו זילנד-ביטלו.

מה שהחליף את החזקה היה עקרון ההורה הדומיננטי.

הורה דומיננטי=עקרון חזק בסכסוכי משמורת, ילד ישאר עם אותו הורה שטיפל בו באופן יומיומי עד למשבר בין ההורים.

הורה פסיכולוגי=גורם משמועתי בחיי הילד, אליו הילד מרגיש מחובר רגשית, אותו הורה שהילד מתגעגע, בוכה וכו'..

ישנה קורלציה בין הורה דומיננטי לפסיכולוגי אך לא תמיד אותו דבר.

האבא לא בהכרח נמצא 8 שעות עם הילד אך מהווה דמות פסיכולוגית בחיי ילדו.

ישראל בחרה בגישה שמרנית לפיה החוק שלנו שימר את חזקת הגיל הרך, סע' 24-25 לחוק הכשרות דנים בנושא של משמורת בין ע"י הסכמה בין ההורים ו/או ע"י בית משפט.

יש לנו מדרג עולה ויורד של ארבעה שיקולים מרכזיים בהכרעות משמורת בארץ, הן פיסית והן בהסדרי הראייה, בית המשפט חוזר על עקרון טובת הילד כל שאר האלמנטים כפופים לו. נכתבו אין סוף מאמרים ופסקי דין בנושא עקרון טובת הילד.

מרבית סכסוכי המשמורת מסתיימים בהסכם שמקבל תוקף של פסק דין. מידת ההתערבות של בית משפט הנה נמוכה בהסכמים בין הורים בנושא המשמורת.

זה נובע מהעובדה שהורים יודעים מה טוב לילדיהם בגלל זה אין התערבות יתרה כאשר יש הסכם בין הורים בעניין המשמורת.

יכול להיות שתהיה הסכמה בין ההורים שלא תשקף את עקרון טובת הילד ואז זה המקום להתערבות בית משפט.

בהעדר הסכמה בין ההורים יופעלו שני עקרונות:
  1. חזקת הגיל הרך=ילדים עד גיל 6 אצל האם.
  2. עקרון טובת הילד-חזקת הגיל הרך כפופה לעקרון זה.

החלשות חזקת הגיל הרך.
עם השנים, באופן עקרוני חזקת הגיל הרך מתרככת, קרי כוח של החזקה משתנה ובית המשפט אומר מאמצע שנות ה- 80 ועד עכשיו שמדובר בשיקול אחד שהוא החזקה במכלול השיקולים בקביעת המשמורת.

בית המשפט מתייחס לחזקת הגיל הרך כדבר מה נוסף- הפקטור של ילד בגיל 6 יטה את כף המאזניים כאשר יש שיוויון בין הצדדים לעניין מסוגלות ההורים של שניהם .

בשנים האחרונות-בתי המשפט חוזרים על הרעיון כי החזקה הנה עקרון אחד מתוך רבים.

השופט גייפמן מסכם את שאר העקרונות כדלקמן:

מסוגלות ההורה
צרכיו הרגשיים של הילד-הורה פסיכולוגי כמפורט לעיל
רצון הילד
למי מההורים יש את היכולת לשמור על קשר עם ההורה השני-מתחזק מאוד כיום.

יציבות והמשכיות בחיי הילד=לתפוס את הילד ולא לעזוב אותו.

עדיפות להשמה משותפת של אחים.
עפ"י נסיבות המקרה הקונקרטי וחוות דעת מומחים.

הייעוץ המשפטי הנו ייעוץ ראשוני בלבל ואינו מחייב את הכותב. לפני כל פעולה יש להיוועץ בעורך הדין למתן ייעוץ נרחב יותר.

יש לך שאלות, רוצה לתאם פגישה ? כל מה שעלייך לעשות הוא למלא את הפרטים בדף זה ואנו ניצור עמך קשר בהקדם